עושים גלים: טכנולוגיות מים מהפכניות שפותחו בישראל
מאיתור נזילות עד טיהור שפכים בעזרת חיידקים – הסטארטאפים שיציבו את ישראל בחזית התחום שהעולם הכי צמא לו
נטע הלפריןשנת הקמה: 2012; עובדים: 10
חולי כליות מתחברים לדיאליזה – כליה מלאכותית שמסחררת את הדם דרך פילטר וכך מנקה אותו מחיידקים ווירוסים. את הכליה המלאכותית ניתן לנקות ולעשות בה שימוש חוזר על ידי אותו פציינט, אך 98% מהמטופלים מעדיפים לזרוק אותה אחרי שימוש חד־פעמי – וכאן נכנסת לתמונה נוף פילטריישן, סטארטאפ שפיתח טכנולוגיה להסבת כליות מלאכותיות משומשות לסינון וטיהור מי שתייה – אחרי חיטוי יסודי, כמובן.
את החברה ייסד מנו נגרין, לשעבר הבעלים והמנכ”ל של “מירוסופט”, אחת החברות הגדולות בישראל לטיפול בשפכים תעשייתיים. לאחר שמכר את מירוסופט לחברה בבעלותו של רון לאודר, נטל נגרין פסק זמן כדי ללמוד פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה. ואולם, הפטנט הפשוט והמבריק שהגה פרופ’ יורם לס, לשעבר חבר כנסת ומנכ”ל משרד הבריאות, ואפשר את ההסבה של מה שנחשב לפסולת רפואית לשימוש בתחום המים, השיב אותו לתחום הקלינטק.
“כמו תמיד, צריך מישהו שיגיע מתחום אחר ויחשוב מחוץ לקופסה כדי לחולל מהפכה”, אומר נגרין. “לאחר החיטוי נהפכת הכלייה המלאכותית לפילטר הטוב בעולם, שכן היא מיוצרת לפי תקן רפואי שמחויב ל־100% אמינות ולכן דוחה את החיידקים באופן אבסולוטי. איכות המים – בהתאם”.
על בסיס הפטנט הזה יצרה החברה ארבעה יישומים המתמודדים עם סוגי נוזלים שונים, שאחד מהם הוא מים מתוקים לשתייה. “הפילטר הזה לא מבצע התפלה, ולכן הוא עובד על מים מתוקים שמקורם בנהרות, אגמים או ביצות”, מסביר נגרין. “המים מסתחררים דרך הממברנות ומתקבלים מי שתייה באיכות גבוהה, ללא חיידקים או וירוסים, במעבר אחד וללא צורך בכימיקלים. באזורים ללא חשמל ניתן לעשות להשתמש במשאבה ידנית. משאבה כזו, בהשקעה חד־פעמית, יכולה לספק את צרכיו של כפר שמונה 300־400 נפש”. ואכן, עשרות מתקנים של החברה פועלים כיום באפריקה, בדרום אמריקה ובדרום מזרח אסיה.
יישום נוסף ומעניין שכבר נמכר למדינות באירופה וליפן הוא בתחום בריכות השחייה: “התקנו מסננים מכניים שמסחררים דרכם את המים וכך עוצרים לא רק את המוצקים המרחפים אלא גם את כל המרכיבים הפתוגניים, ובאופן אבסולוטי”, אומר נגרין. “זה מאפשר להפחית את כמות הכלור בבריכה ל־10% מהכמות שנהוג להשתמש בה כיום, ואתה את הסכנות הטמונות בשימוש מוגבר בכלור. המתרחץ מרגיש כאילו הוא שוחה באמבטיה הביתית שלו”. אפליקציות נוספות עוסקות בטיפול בשפכים ובמחזור מים בחממות.
חלק ניכר ממי השתייה בעולם הולכים לאיבוד בדרך לברזי הצרכנים בגלל דלף – נזילות ודליפות מתוך הצנרת. במקומות רבים, הסיבה לכך היא גילן המתקדם של תשתיות המים, והיעדר תקציבים מספיקים לתחזוקה. כדי לצמצם את אבדן המים, הסטארטאפ טקדו פיתח תוכנה שמנתחת פרמטרים שונים הקשורים בתפקוד התשתיות, בהם למשל לחץ המים ואיכותם, ובאמצעות כלים מתמטיים וסטטיסטיים משווה בין הנתונים בשטח לבין נתונים אידיאליים של מערכות זהות הפועלות באופן תקין. כך מתאפשר גילויין של אנומליות ותופעות חריגות שעשויות להעיד על תקלות ודליפות.
“כפי שהאלגוריתם של ויזה מזהה שימוש חריג בכרטיס האשראי, כך אנחנו מגלים דליפות ובעיות לחץ שעלולות לנבוע למשל משעון מקולקל או מכך שטכנאי השאיר מגוף פתוח”, מסביר מנכ”ל ומייסד טקדו, אמיר פלג.
התוכנה של טקדו משמשת לא רק לאיתור תקלות, אלא גם לניהול שוטף של תשתיות מים. “אנחנו מתפקדים כמעין אח גדול שרואה את התמונה כולה, 24 שעות ביממה”, אומר פלג. “זה הופך את המוצר שלנו גם לכלי ניהולי, שדרכו אפשר לבצע תעדוף של משימות: לתכנן צוותי תיקונים, להחליט איזו דליפה כדאי לתקן קודם ואחר כך לבדוק איזה ציוד מתקלקל יותר או פחות, באיזה אזור יש יותר תקלות לאורך השנה ולכן כדאי להפנות אליו יותר תקצוב וכן הלאה. עד עכשיו, רשויות פעלו בשיטות של ניחוש, או תיקנו תקלות בעקבות תלונות שקיבלו. אנחנו מציעים לנטרל את גורמי ההפתעה ולפעול באופן מתוכנן, מנוהל וחסכוני”.
כיום פעילה טקדו ב־11 מדינות, ביניהן אוסטרליה וטייוואן, ובארץ עובדת עם תאגידי המים בירושלים וחיפה. לאחרונה חתמה על שיתוף פעולה עם Grundfos, ענקית המשאבות הדנית, מתוך הנחת המוצא שמגזר המים הוא הצרכן הגדול ביותר של חשמל בכל מדינה, ושניתן להביא לניהול חכם וחסכוני בתחום שינוע המים ממקום למקום. במקביל היא בוחנת את יישום הטכנולוגיה שלה במערכות אחרות, כמו צנרת מים ביתית.
כל החברות שמופיעות בכתבה ייקחו חלק בתערוכת Watec Israel 2017לטכנולוגיות מים, שתתקיים בספטמבר במרכז הירידים תל אביב
Read more: https://www.themarker.com/magazine/1.4216149